לוטונט מועדון חברים בע"מ נ' מקלדה

החלטה

ביום 5/5/2013 ניתנה על ידי החלטה הדוחה את בקשת המבקש לבטל פס"ד שניתן ביום 2/1/2013 בהעדר הגנה.

ביום 30/05/2013 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד במעמד צד אחד וביום 1/6/2013 ניתנה החלטה המזמינה את תשובת המשיבה.

התשובה הוגשה ביום 19/6/2013 וכעולה מבקשת המשיבה ליתן החלטה בבקשת המבקש מיום 30/05/2013 - ביכר המבקש שלא להשיב לתשובת המשיבה.

בין לבין, ביום 3/6/2013 הגיש המבקש בקשה למתן צו ארעי זמני, היינו, לעכב את ביצוע פסה"ד נשוא בקשתו הנ"ל.

בבקשה זו עד כה לא ניתנה החלטה והחלטה זו נתונה גם בה.

בקשת המבקש הבקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד מיום 2/1/2013 נסמכת בתצהיר המבקש המצהיר, כי ביום 5/5/2013 נדחתה בקשתו לביטול פסה"ד וכי בכוונתו להגיש ערעור על פסה"ד "בימים הקרובים".

הבקשה מתארת את מה שיהיה כתוב לאחר שתוגש הודעת הערעור לביהמ"ש המחוזי (עובר להגשת הבקשה נשוא החלטה זו) לא הוגש הערעור.

התצהיר גם מונה את סיכויי ההצלחה וקובע, כי הם טובים (בערעור שלא הוגש – ש.ר) וכן, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו.

סעיף 7 לתצהיר מציין הוא, כי המשיבה נעדרת יכולת כלכלית ואם לא יעוכב ביצוע פסה"ד לא יוכל להיפרע ממנה בבוא העת.

לבקשת המבקש צורף תצלום דרכונו על מנת לתמוך באמור בסעיף 52 לתצהיר, היינו, כי מסמך אשר לכאורה חתם עליו המבקש ביום 5/5/2011 וצורף לתגובת המשיבה כלל לא היה בישראל אלא שהה בחו"ל.

תשובת המשיבה מציינת, כי המבקש בניגוד לדין, טוען טענות עובדתיות חדשות ומצרף ראייה חדשה בלא ליטול רשות מביהמ"ש. מכל מקום שעה שהמבקש מכחיש את העסקה משנת 2011, הרי ששהותו בחו"ל הייתה בשנת 2012, שנה לאחר מכן.

באשר לסיכוי ההגנה של המבקש מציינת התשובה, כי מעולם לא הוכחשה העסקה עם המשיבה אל מול חברת האשראי אלא אך הודעתו לנציגת המשיבה כי הוא מבטל את העסקה.

התביעה מנגד, מתבססת כולה על העובדה שהמבקש הכחיש את עסקת האשראי עם המשיבה.

המשיבה צירפה טופס הכחשת עסקה חתום ע"י המבקש.

המבקש ביכר שלא להשיב לתשובות המשיבה בבקשתו הקודמת וגם כאן.

לאחר עיון בבקשה דומני, כי דינה להידחות:

הלכה ידועה שאין צורך לחזור עליה היא, כי אין מקום לעכב ביצועו של פס"ד כספי ככלל וכך גם מתחייב מהוראות תקנה 466 בתקסד"א:" "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".

קל וחומר כאשר מדובר בחיוב כספי.

לא מצאתי בבקשת המבקש ולו ראשית ראייה לנטען על ידו ביחס להעדר יכולת כספית אצל המשיבה, אם וכאשר יקבע, כי עליה להשיב לו את הסכום שעליו לשלם לה.